חשיבות הלמידה רב-חושית של שיטת דרמובה

אני תמיד מדגישה את החשיבות של למידה רב-חושית בשיטת דרמובה. 

מה זה אומר? פשוט מאוד - אנחנו לא מסתפקים רק בראייה ושמיעה כשמלמדים ילדים לקרוא. אנחנו מערבים את כל החושים שלהם!כשילד לומד אות חדשה, הוא לא רק רואה אותה ושומע את הצליל שלה. הוא גם מרגיש את הצורה שלה עם הידיים, מצייר אותה באוויר, ולפעמים אפילו "טועם" אותה דרך משחקי אסוציאציה. למשל, האות "ת" יכולה להיות קשורה לטעם של תות.

למה זה כל כך חשוב? כי המוח שלנו אוהב קשרים. ככל שיש לנו יותר דרכים לחוות ולהבין משהו, כך קל לנו יותר לזכור אותו. זה כמו לקשור חבל עם הרבה קשרים - הוא הרבה יותר חזק מחבל עם קשר אחד בלבד.

יתרה מזאת, כל ילד לומד קצת אחרת. יש ילדים שלומדים טוב יותר דרך תנועה, אחרים דרך מגע, ויש כאלה שהשמיעה היא החוזקה שלהם. בשיטה שלנו, כל ילד מוצא את הדרך שעובדת הכי טוב עבורו.

בסופו של דבר, הלמידה הרב-חושית הופכת את תהליך לימוד הקריאה למהנה, מעניין ואפקטיבי יותר. הילדים לא רק לומדים לקרוא, הם מפתחים אהבה לשפה ולספרים. וזה, בעיניי, השיעור החשוב ביותר שאנחנו יכולים ללמד.

את האותיות הם לומדים דרך שיר ותנועה של תיפוף על הגוף מה שיוצר אצלם עוגן חזק של זכרון.

בואו ניקח את האות א' כדוגמה. בשיטה שלנו, אנחנו משתמשים במילה "אבן" כדי לייצג את האות הזו. אבל אנחנו לא מסתפקים רק באמירה ובכתיבה של המילה. אנחנו הופכים את זה לחוויה רב-חושית ומהנה!

כשאנחנו מלמדים את האות א', אנחנו מתחילים בתנועה ותיפוף גוף שמייצגים את המילה "אבן". למשל, אנחנו מנחים את הילדים:

"בואו נהיה כמו אבן חזקה! נעמוד יציב עם רגליים מעט מפוסקות. עכשיו, נתופף על הגוף שלנו כאילו אנחנו אבן: 

- שתי ידיים על החזה (אבן), 

תוך כדי התיפוף, אנחנו חוזרים על המילה "אבן" בקול רם. 

מה זה נותן לנו? קודם כל, זה מערב את חוש השמיעה (שמיעת המילה), חוש המגע (תיפוף על הגוף), וחוש התנועה (עמידה יציבה ותיפוף גוף). זה גם עוזר לילדים לחוות את התכונות של אבן - חזקה ויציבה.

אחר כך, אנחנו מתרגלים לכתוב את האות א' באוויר, על הגב אחד של השני, או עם חומרים שונים כמו חול או פלסטלינה. כך אנחנו מוסיפים עוד רבדים חושיים לחוויית הלמידה.

הגישה הזו לא רק עוזרת לילדים לזכור את האות והצליל שלה, אלא גם הופכת את הלמידה למשחקית ומהנה. הילדים מתרגשים ללמוד את האותיות החדשות כי הם יודעים שזה תמיד כרוך בפעילות כיפית ומעניינת. זו הדרך שלנו להפוך את לימוד הקריאה להרפתקה קסומה!

האות ב':

כשאנחנו מגיעים לאות ב', אנחנו נכנסים לעולם של הדובה בלהה! המילה שמייצגת את האות ב' היא "בטן", וזה פותח לנו המון אפשרויות ללמידה חווייתית.

ראשית, אנחנו לומדים את התנועה המייצגת. אני מנחה את הילדים: "בואו נעשה בטן גדולה כמו של הדובה בלהה! פתחו את הידיים ותפחו את הבטן החוצה." הילדים מחקים את התנועה, פותחים את ידיהם ומנפחים את בטנם. ועכשיו נתופף על הבטן. זה תמיד מעורר צחוק והנאה, וכבר יצרנו חיבור חיובי לאות.

אבל אנחנו לא מסתפקים בזה. יש לנו גם שיר מיוחד על הדובה בלהה, שעוזר לנו ללמוד על ב' דגושה. השיר הזה הוא כלי נהדר, כי הוא משלב מוזיקה, תנועה ודמיון. הילדים שרים, מתנועעים כמו דובים, מתופפים על הגוף, ובו בזמן מתרגלים את הצליל של ב' דגושה.

למה זה כל כך אפקטיבי? כי אנחנו מפעילים כאן מספר חושים בו-זמנית:

- חוש השמיעה - דרך השיר והצליל של האות

- חוש הראייה - כשאנחנו מראים את צורת האות

- חוש התנועה - כשאנחנו עושים את תנועת הבטן ומחקים דובים

- חוש המגע - כשהילדים נוגעים בבטן שלהם

בנוסף, השימוש בדמות של דובה (בלהה) יוצר חיבור רגשי ומעורר את הדמיון של הילדים. הם לא רק לומדים אות, הם נכנסים לסיפור שלם!

כל הפעילויות האלה יחד יוצרות חוויה עשירה ורב-חושית סביב האות ב'. הילדים לא רק זוכרים את האות, אלא גם נהנים מהתהליך ומפתחים אסוציאציות חיוביות ללמידה. זו הדרך שלנו להפוך כל אות לעולם קסום ומרתק!